איטו אבירם

"בי-קיור לייזר" – לי זה עזר.

מה קרה כשרתמתי את מכשיר הלייזר הקטן לטובת הטיפול בברך הסוררת, שנתפסה במהלך ריצה והתעקשה לכאוב שבועות ממושכים…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

הברך שלי והלייזר. איכשהו התפתחה ידידות אמיצה

מאת: איטו אבירם

פציעת ספורט בברך שמאל הביאה אותי, לפני כחודשיים, לפנות ל"בי-קיור לייזר" ולבקש מהם לנסות את המכשיר. כך, פשוט וקל. ועל זה אני הולך לספר לכם עכשיו כי חשוב לי שתדעו שני דברים: א. שקיבלתי את המכשיר להתנסות. ב. הזהרתי אותם שאם "העסק" לא יביא לתוצאות אני אכתוב שזה לא עזר לי, או שלא אכתוב בכלל. הם הסכימו, וזו הכתבה.

כל חיי אני עוסק בספורט בצורה מתונה. בעיקר חצי שעה ריצה יומית, רק בחיק הטבע, הכי רחוק שאפשר ממסלולים ובני אדם. בשרון יש עשרות שבילים, גבעות, פרדסים ודרכי עפר שמכירים היטב את סוליות נעלי. בשנים האחרונות אני גם משחק פינג-פונג באופן יום-יומי.

יום אחד לפני טיול לאיטליה, בשעת ריצת בין-ערביים, נתפסה לי הברך השמאלית בצורה מוזרה. דידיתי את הקילומטרים שנותרו ובמהלכם גיליתי גם שללכת יותר קשה מלרוץ. שבוע שלם באיטליה חשתי את הברך הפגועה, אף שהפציעה לא היתה קשה. אפילו הצלחתי ללכת בלי לצלוע, אבל קצת כאב. בדרך כלל פציעות חולפות אצלי מהר, אבל אני יודע שלפציעות ספורט לוקח חודשים ולעיתים אף יותר עד שהן נרפאות, ולי היה חבל על הזמן.

אחרי חודשיים הברך הראתה שיפור מזערי, אבל אני סירבתי להתרגל לתחושת הכאב העמומה. גרוע מכך, דווקא בלילה הטריד אותי הכאב הרבה יותר מאשר ביום. ומכיוון, שאת הפרסומים של "בי-קיור לייזר" ראיתי כל הזמן באינטרנט, גם כשרציתי ובעיקר כשלא רציתי, החלטתי להתנסות. בניגוד לרבים אחרים, אני מאמין במדע, בתרופות ובחידושים ממש כשם שאני מאמין בתרופות סבתא, ונותן לכל אלה סיכוי. לפני מספר שנים סבלתי מדורבן, גם כתוצאה מהריצות, והסבל היה פי כמה קשה יותר מאשר הברך. אז פניתי, בסופו של דבר, לטיפול בגלי הלם וסדרה של חמישה טיפולים באחת מאותן מכונות הלם מאסיביות הצילה אותי. כתבתי על כך באתר שלי, ומאז הכתבה נקראה אלפי פעמים, ואני מניח שגם עזרה למאות אנשים.

בניגוד למכונה שמייצרת את גלי ההלם, שכשמם כן הם – יצורים גמלוניים בעלי נוכחות של פיל – את המכשיר האלגנטי, המזכיר בצורתו מכונת גילוח או תספורת, קיבלתי מנציגת "בי-קיור לייזר". היא היתה בחורה נאה ואינטליגנטית, שגם הוסיפה הסבר סבלני. היא לא התעלמה ממבטיי הסקפטיים, התעקשה לרדת לפרטי פרטים והדגישה: "תן לטיפול סיכוי במשך שבועיים, לרוב המשתמשים זה מביא הקלה מוכחת, אבל אל תקצר ואל תזלזל". היא הדגישה שלא מדובר בניסים ובנפלאות ו"הקסם" של הלייזר אמנם עובד, אבל זה לא הוקוס-פוקס. יצאתי לדרך.

פעמיים ביום. צמוד לברך. מתחילים עם ארבע דקות. אחרי יומיים, אם אין תופעת לוואי קיצונית אפשר לעלות לשמונה. מותר, אפשר ואף צריך להציב את קצה המכשיר, השולח אלומה ירקרקה, בזוויות שונות לנקודה הדוויה בגוף.

הברך נמצאת, למזלי, במקום שקל להגיע אליו. אולם כדי להגיע למקומות בגוף שהגישה אליהן קשה, או בלתי אפשרית, כמו חלקים מסוימים בגב, בכתפיים או בקצה הגפיים, המכשיר מגיע ביחד עם חצובה קטנה וממזרה, שעליה ניתן להציב אותו ולמקם את הגוף כך שהעבודה תוכל להתבצע.

כבר אחרי הטיפול העצמי הראשון שהענקתי לעצמי היתה לי תחושה פסיכולוגית שהמכשיר עוזר. זוהי ה"אאוטו-סוגסטיה" הנפלאה שאני כל כך מצטיין בה. אותה אופטימיות, לעיתים חסרת בסיס, שלעולם אינה נוטשת אותי. אבל אחרי ארבעה ימים היתה הקלה קלה בתחושת הכאב, והיא היתה הרבה פחות סובייקטיבית.

שבועיים אחרי הטיפול העצמי הכאב בברך הפך מעמום לזניח. חודש אחרי, בנקודה שבה אני נמצא היום, עדיין מזכירה לי הברך את קיומה מדי פעם, אבל בעדינות, כמו ידידה וותיקה ולא כמו יריבה מרת נפש.

בשורה התחתונה: המכשיר הקטן הזה תרם לי הקלה ממשית, שאיני יכול להתכחש לה. במרוצת פרק הזמן שטיפלתי בעצמי טרחתי וקראתי כמה מאמרים שכתבו רופאים ישראלים מוכרים בשבחו של מכשיר הלייזר הזה. גלשתי ב"יו-טיוב" ושמעתי גם דעות של מי שהתנסו והמכשיר לא עזר להם, כמצופה.

אך מכיוון שאני מספק עדות אישית, נאמנה עלי לכתוב את מה שבאמת קרה לי, ואצלי – האופטימיות בשילוב "בי-קיור לייזר" הוכיחו את עצמם. אודה, שעלותו של המכשיר – פחות מטלפון סלולרי חדש – מצדיקה את רכישתו. השימושים בו כבר יגיעו. הרי לכל אחד נתפס פעם הגב, כל אחד נשרט, חוטף מכה חזקה או נפצע פציעה טורדנית ועקשנית.

אגב, ביקשתי וקיבלתי אישור לתת מחיר הנחה מיוחד לקוראי כתבה זו באתר "התרשמות", המעוניינים במכשיר.

פרטים על ההצעה ניתן לקבל בקישור הזה. 

קישורים אל אינפורמציה נוספת בנושא:

אפשר גם עם גלי הלם – אל כתבת התרשמות מטיפול בדרבן עם גלי הלם.

 

תגובה אחת עבור "בי-קיור לייזר" – לי זה עזר.

  1. עודד ספטמבר 3, 2018 בשעה 5:06 pm

    "כבר אחרי הטיפול העצמי הראשון שהענקתי לעצמי הייתה לי תחושה פסיכולוגית שהמכשיר עוזר. זוהי ה"אאוטו-סוגסטיה" הנפלאה שאני כל כך מצטיין בה. אותה אופטימיות, לעתים חסרת בסיס, שלעולם אינה נוטשת אותי. אבל אחרי ארבעה ימים הייתה הקלה קלה בתחושת הכאב, והיא הייתה הרבה פחות סובייקטיבית." – אפילו החברה עצמה לא מבטיחה תוצאות בחודש הראשון, הרשה לי לבשר לך שהבעיה שלך היא יותר פסיכולוגית מאורתופדית או שקיבלת מספיק כסף כדי לשקר ולהפיל אזרחים תמימים בפח.

    איטו אבירם משיב: קיבלתי את המכשיר לניסיון, ללא תשלום, אולי זה שווה כסף. התנאי שלי היה שאני כותב בדיוק מה שאני מרגיש, וזה מה שכתבתי.
    עכשיו, 9 חודשים מאוחר יותר, אין לי כבר כל עניין של כאב בברך, עבר לגמרי. אולי היה עובר, כמו בעבר, גם בלי המכשיר.
    עוד אוסיף: נתתי את המכשיר לידידה קרובה, צעירה, שעדיין יש דרבן ברגל שמאל, כבר כמעט שנה. היא ניסתה עם הרבה תקווה את המכשיר, והפסיקה די מהר, כי טענה שהמכשיר מזיק ולא מועיל לה.בינתיים היא ניסתה גלי הלם וטיפולים אחרים, ועדיין הדרבן העקשן נמצא שם, מכאיב ונוכח מתמיד.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *