איטו אבירם

אנסמבל הפלייבק הישראלי – הילדים צחקו, התרגשו ונהנו מכל רגע

הרשו לנו להמליץ על הצגה שאין לה כותב ושם, והיא מבוססת על חוויות הצופים הצעירים ומהנה אותם פי כמה!

הנה כיצד נהפך הסיפור על הארנבון שנגנב ליצירה תיאטרלית…

הקטן גודל גופן הגדל גודל גופן גודל גופן הדפס עמוד הזה

מאת: איטו אבירם

 

פליייבק - הרעיונות של הצופים הצעירים מקבלים צורה ואופי בהופעה על הבמה

פליייבק – הרעיונות של הצופים הצעירים מקבלים צורה ואופי בהופעה על הבמה

בהתחלה היתה קצת מבוכה. זאת, כי לא הרבה צופים הגיעו להופעת אנסמבל הפלייבק הישראלי, שהתקיימה על הפרקט באחד האולמות שבמרכז ביכורי העיתים בתל אביב. לכן, כשנכנסו השחקנים, כמעט עשרה במספר, נראה היה שמספרם עולה על מספר הצופים. ואולם, מבוכה, ספונטאניות ותחושה מוזרה של שותפות גורל לשני הצדדים הם חומרים מלבי עניין, שעזרו להפיח במופע כבר בהתחלה אנרגיות של עניין, כיף והנאה… כן, בשני הצדדים!

שני ילדיי ואני מצאנו את עצמנו יושבים, בחברת מספר הורים וילדיהם, בחצי גורן סביב קבוצת השחקנים לבושי השחור. בשיחת ההכנה למופע הסברתי לקטנטניי, כי זוהי הצגת אימפרוביזציה, כלומר, "הצגה שבה השחקנים יופיעו בסיפורים שאתם תספרו להם, ילדים." לילדיי זה נשמע מעניין במידה מסוימת, אך וודאי לא מלהיב. לכן גם לא היו להם ציפיות גדולות מדי, גם כשראו את חבורת השחקנים המכובדת שהתייצבה ממש למולם, במרחק מטרים בודדים, ללא גדרות או במה, כולה מוכנה למלא את משאלותיהם.

המופע החל בשיר שבו חזרו מילים בעלות צליל אפריקאי. משום מה השיר הצליח להצחיק את בני במידה כה גדולה, עד שצחוקו הבלתי ניתן לריסון התפרץ והדביק גם ילדים, הורים ואפילו את השחקנים המופתעים. אחר כך הכל התגלגל במהירות ובחן. השחקנים פתחו בכמה סיפורים אישיים בנושאים שנוגעים לעולמם של הילדים, והציגו אותם בקצרה. הצופים הצעירים מיהרו להגיב בהתאם, ואצבעות קטנות הורמו עם בקשות אישיות בסגנון: "איך קרה שאיבדתי את הכדור שאני אוהב", או "איך הצליחו לשגע אותי בטלפון".

יש לציין שהשחקנים, בניהולה של נילי לוברני רולניק, מיומנים להפליא. כמעט ללא מילים, ובשפת גוף זריזה, הם מסכמים ביניהם את הדרך שבה יעלו את הסיפור ששמעו זה עתה מפיו של ילד נלהב. הילדים בוחרים את השחקנים שיגלמו את "התפקידים הראשיים". ילדים הוזמנו להצטרף אל השחקנים לביצוע "סיפורם", ואם בהתחלה הקשתה המבוכה במעט על זרם הבקשות, הרי שחיש-קל התחלפה זו בהתלהבות וברצון עז של מרבית הילדים, שגם סיפורם יומחז לנגד עיניהם.

וכך, ברגעים ספונטאניים של צחוק ודמע, התגלגלה שעה רצופת הנאה ועניין עד שנגמרה לפתע, דווקא כשהילדים "התחממו" והיו מוכנים להמשיך עוד בשעה נוספת לפחות. מחיאות הכפיים, הכיף והתלהבות הילדים, שמיהרו להקיף את השחקנים בסיום ולהחליף אתם חוויות, כל אלה לא יכלו שלא להזכיר לי את אותן הצגות הילדים גודשות האולמות, שאינן אלא מכונות-כסף עתירות הסלבס', מוסיקה ממוסחרת וגימיקים, שמהם יוצאים ההורים מרוששים כלכלית, והילדים – מרוששים נפשית. אז הנה לכם הצגת ילדים מצליחה שתוכלו לבקר בה עם ילדיכם כמה פעמים שתרצו, ובכל פעם היא תהיה חדשה ושונה.

אנסמבל הפלייבק הישראלי – מופיע בעיקר בפני מבוגרים במופע אימפרוביזציה שעקרונו דומה, וגם מקיים ליין של פעילויות בארגונים, מוסדות וחברות גדולות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *